היום בו ישוחרר גלעד שליט 

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא יום הנכבה הפלסטיני. הרגשנו זאת אתמול, כפי שלא הרגשנו מעולם. לפי אותה משוואה יום העצמאות הפלסטיני המתקרב והולך וצפוי לבוא "בהפתעה" בחודש ספטמבר הוא יום של אסון לישראל.

אבל את המשוואה הזו ניתן לשנות. אם היתה לפלסטינים מנהיגות של שלום, ניתן היה להפוך את יום העצמאות הפלסטיני ליום חג לישראל. המפתח לשינוי הוא כמובן שיחרורו של גלעד שליט. שחרור של גלעד שליט ביום העצמאות הפלסטיני, יכול ליצור בלבול של ממש בנראטיב ובמצב הרוח הישראלי. מצד אחד שמחה גדולה על השחרור לו אנו מייחלים כבר שנים, מצד שני,  כעס וחששות על ההכרזה החד צדדית של מדינה פלסטינית. מה תהיה הכותרת הראשית בעיתונים ובאמצעי התקשורת שלנו? סביר להניח שדווקא השחרור של שליט, שהפך למשאת נפש ולמרכזה של ההוויה הישראלית הציבורית, יכבוש את הכותרות. אפשר כבר לנסח אותן היום: "חוזר הביתה" "התפילה שנענתה"יצעקן הכותרות בעיתונים בצבעי חג כחול לבן. יום האבל יהפוך ליום של חג. אנחנו הישראלים נמצא את עצמנו חוגגים את יום העצמאות הפלסטיני, כיום שחרורו של שליט.  שידור ישיר וחגיגי של טקס השחרור בכל הערוצים, הדמעות של המשפחה, ושל העם כולו. שליט הרי הפך כמעט למשיח.

המדובר כמובן בשחרור חד צדדי, שחרור כמחווה של שלום, של פיוס, כתרגיל יחסי ציבור אולטמטיבי, שיכול לכבוש לא רק את הלבבות של רבים בעולם, אלא גם של הציבור הישראלי, שימצא את עצמו מבולבל. אין כאן עסקה, אין שחרור מחבלים עם דם על הידיים, ואין כאן מנהיגות ישראלית שהחזירה את שליט הביתה. אנו חייבים את התודה כולה לחמאס ולהנהגה הפלסטינית החדשה.

גלעד שליט הפך מזמן לסמל רב עוצמה. חשיבותו חורגת מעל ומעבר לקדושת חיי אדם אחד, יקר ככל שיהיה. מכאן גם חוסר הנכונות של החמאס לשחרר אותו בעיסקה. הוא יקר מידי כדי למכור אותו בכל מחיר. כאשר נכס מסויים הוא יקר מידי, אין לו מחיר. רק שחרורו ללא כל מחיר יבטא את משקלו האמיתי. גלעד שליט תמורת מדינה פלסטינית. הזדמנות חד פעמית ויוצאת דופן לשנות את השיח הישראלי פלסטיני, ולהביא ישראלים רבים לשמוח מכל הלב ביום הקמתה של המדינה הפלסטינית.

שמור     בטל